http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,582,209,32618,.aspx

צימעס וקוגל במאה שערים: סיור קולינרי

יום שלישי 03 בפברואר 2009 00:09 מאת: גרדה גלזר, עכבר העיר און ליין

מאה שערים אולי לא נשמע כמו המקום המושלם לסיור קולינרי, אבל יש בו מטעמים וריחות שלא תמצאו בשום מקום אחר

(צילום: גרדה גלזר)

<A HREF="http://dclk.themarker.com/event.ng/Type=click&FlightID=112073&AdID=184306&TargetID=6893&Segments=39,143,297,316,362,4738,6336&Targets=7003,6893&Values=25,30,46,50,61,73,82,91,100,110,150,152,195,307,309,330,455,456,486,1073,1116,1137,1157,1174,1204,1205,1207,1236,1239,1257,1266,1267,1337,1357,1449,1598,1614,1638,1716,1745,1759,1761,1762,1774,1791,1792,1893,1922,1939,1960,1977,2049,2056,2086,2127,2190,2206,2216,2253,2254,2268,2274,2336,2342,2403,2517,2523,2532,2537,2577,2583,2647,2718,2791,2801,2913,2977,3192,3194,3344,3347,3593,3628,3782,3880,3899&RawValues=SITEID%2Cmouse&Redirect=http://musicroom.co.il" target="_blank"><IMG SRC="http://www.themarker.com/tmc/i/0.gif" WIDTH=220 HEIGHT=146 BORDER=0></A>

המעבר מהרחוב החילוני לשכונת מאה שערים מרחוב יפו מתרחש בהדרגה - לאט לאט מתחלפת האוכלוסייה החילונית באנשים לבושים בשחור והחושים כולם מתעוררים לעולם חדש: עולם שבו ריחות בישול אשכנזי עולים מהבתים הצפופים, השפה הדומיננטית היא יידיש, הפשקווילים זועקים מכל פינה מלווים במודעות שידוכין וחנויות של פאות ודברי קדושה ממלאות את העין. סיור קולינרי במאה שערים הוא, עבור מרביתנו, גם חוויה אנתרופולוגית מרנינה ומלאה בטעמים ייחודיים, שחושפת את המבקר בה לעולם קסום שנדמה כי קפא בזמן.

לסיור בשכונה מומלץ להגיע בימי חמישי בלילה, אז עובדות המאפיות ללא הרף כדי לספק את הביקוש לשבת, והשכונה מתמלאת בניחוחות לחם טרי מכל הסוגים, אברכים צעירים תרים בחופזה אחר החלה המושלמת לשבת, ומסתובבים יחד עם ילדיהם הקטנים שבאין תעסוקה אחרת משחקים ברחובות גם באמצע הלילה. אופציה נוספת לביקור בשכונה היא בשעות היום, כשהרחובות עמוסים ובתי האוכל מציעים מגוון מנות מהמטבח האשכנזי שכמו נשכחו מהקולינריה העכשווית.

ככלל, למבקרים בשכונה מומלץ להגיע בלבוש צנוע, למרות שגם אז כדאי לקחת בחשבון שמבקרים חילוניים עשויים לזכות למבטים נוקבים מצד האוכלוסייה החרדית. עם זאת, בעלי המקומות עצמם אדיבים בדרך כלל ל"זר" החילוני.

המסעדות במאה שערים לא רבות, כנראה שילוב של העוני היחסי בו חיים תושבי השכונה יחד עם החשש מ"ביטול תורה"- כלומר בזבוז זמן רב על ישיבה ואכילה נהנתנית במקום ללמוד תורה - לכן רווחת כאן תרבות של קניית אוכל הביתה ממעדניות ומאפיות.


סיורנו מתחיל ברחוב מאה שערים, היוצא מכיכר השבת. ככל שמתקדמים ברחוב, צפיפות הבתים עולה, המדרכות נהיות קטנות וצרות יותר והמראות הולכים ומזכירים את אלו של כפר קטן במזרח אירופה במאה ה-19.

אנחנו מתחילים ממסעדת דייטש (מאה שערים 32), המציעה אוכל יהודי אשכנזי. משמח לגלות כי חששותינו ליחס עוין מתפוגגים במהירות במפגש עם הג'ינג'י האדיב עובד המקום. כאן סועדים ביחד אברכים צעירים, מחילונים, פועלים קשי יום מכל המינים והסוגים והיחס לסועדים ידידותי מאוד.

המקום צנוע, כמו גם האוכל, שמראיתו החיצונית אינה מוקפדת כמו במסעדה חילונית ממוצעת, אבל הטעם מצוין ומשכיח את המראה החיצוני. הבורקס במילוי בשר עוף טחון (10 שקלים,) הוא מנת פתיחה מעולה וגם הכבד הקצוץ נחשב ללהיט מקומי (עם שתי תוספות 35 שקלים). עוד בתפריט: צימעס, קציצות ופירה. לקראת סוף השבוע מבשלים כאן טשולנט, קוגל תפו"א או אטריות (7שקלים למנה), קישקע, גפילטע ועוד, אבל כדאי לקחת בחשבון שלקראת שבת המקום עמוס ביותר.

התקדמות נוספת ברחוב מובילה לשלט המצהיר על מדרכה לגברים בלבד (נשים מן הצד השני). אני ובן לווייתי בחרנו לצעוד שנינו באותה מדרכה וחוסר התגובה של עוברי האורח סימן לנו שהם אדישים לחילונים המפרים ציווי זה. ריחות אפייה משגעים הובילו אותנו למאפיית בריזל (מאה שערים 68) שידועה במאפים מזרח אירופאים כמו ה'קמיש'- עוגיות שקדים יבשות, ו'טורט לייקעך'- עוגת ספוג - שניהם לא ריגשו אותנו במיוחד. עובדת המקום המליצה לנו על עוגיית ה"שְנֶי (קצף ביידיש) אגוזים" - עוגייה ספוגית ויבשה שגם היא לא ערבה במיוחד לחיכנו. הקרמשניט המפואר ושלל דברי המאפה הסטנדרטיים יותר דווקא משכו את עינינו, אך מיהרנו לדרכנו ולא עמדנו שוב בתור בקופות הנפרדות לנשים ולגברים.

צפו במצגת תמונות מהסיור הקולינרי במאה שערים:

אחרי מאפיית בריזל חיפשנו מקום מסביר פנים ומצאנו את הפתילייה (בית ישראל 1), מסעדה ביתית בלב שוק הבוכרים הסמוך, שפרט לשירות נעים מציעה גם אוכל עשוי היטב השונה מאוד מהאוכל האשכנזי הקלאסי בשכונה. הקובה במקום מצוין (3 שקלים ליחידה), מרק הבשר התימני עשיר בטעמו ומיץ הרימונים הטבעי שנסחט במקום (9 שקלים) משתלב יפה עם המנות. בתפריט תבשילים עונתיים, מנות דגים במחירים שבין 18-35 שקלים, מרקים שונים (16-35 שקלים) שמוגשים עם פיתות או לחם כהה לבחירה ותוספות: עלי גפן, חומוס, אורז ועוד ב-16 שקלים. סלטים- חופשי, הסחוג מומלץ במיוחד.

ממש ליד הפתילייה ממוקמת מאפיית נחמה, בפינת בית ישראל וזוננפלד 3. האקשן האמיתי במקום מתרחש בחמישי בלילה אז צובאים רבים מתושבי השכונה על המאפייה לקראת השבת. מעבר לחלות, הקוגל, הסמבוסק והעוגות, המקום נודע בזכות לחם בוכרי שטוח וטרי עם קצח וחורים גדולים. אם כבר בחמישי בלילה עסקינן, אל תחמיצו את מאפיית לנדנר (לייב דיין 10), שם מכינים כבר שנים חלות קלועות תוצרת יד לשבת בתנור ברזל ענק ועתיק במשך כל הלילה.

בחזרה לכיכר השבת, עוברים לחלק ההומה של השכונה - רחוב מלכי ישראל שנמצא מעבר לכביש שוקק חיים, עם מדרכות צפופות, שלל חנויות צבעוניות, ומחזות מפתיעים כמו מכונות פופקורן ארכאית למראה שזוכה לפופולריות רבה ברחוב. הקוגלים הענקיים הניצבים על הדלפק במעדניית הדר, (מלכי ישראל 13) לב ה"גורמה" באזור, תופסים את מלוא תשומת הלב. קוגל תפוחי העץ שלהם מדהים בטעמו, וגם את קוגל האטריות לא תרצו לפספס (7-10 שקלים למנה). ההיצע עצום: פשטידות, ממולאים, מעל 50 סוגי סלטים (כרוב, חצילים, תפוחי אדמה, חומוס וכו') שעולים בין 6 ל-9 שקלים ל-250 גרם, בלינצ'ס, כדורי שוקולד, מגוון דגים- החל בגפילטע פיש מתוק, סול, סלמון ועוד. עובדי המקום ששים לסייע ובחלק האחורי תוכלו לאכול את מה שרכשתם בצפיפות בשולחנות קטנים.

לסיום הביקור חובה לעבור במאפיית אביחיל המיתולוגית (פרי חדש 8) שקיימת כבר משנת 1932, ופתוחה גם היא לאורך כל הלילה בחמישי, והריחות שלה משתוללים ברחבי השכונה. את הסיור אפשר לסיים בסמוך לאביחיל בבית הכנסת זיכרון משה, המכונה גם "שטיבלך" (פרי חדש 9), שם מתרחש מדי חמישי בלילה "ליל שישי" - בין השעות 22:00 לחצות הלילה נאספים צעירים חרדים ברחבת בית הכנסת ושם מחולק להם צ'ולנט מתוך סיר ענקי ומתקיים מעיין שוק לילי עם דוכני אוכל אשכנזי אופייני, כמיטב המסורת במאה שערים.